הכותרות אומרות שקריפטו משמש למימון טרור, אבל כשבודקים את העובדות, את האמירות של גופי הבטחון ואת הנתונים עצמם, התמונה נראית שונה
מאת: ניר הירשמן רוב
בשלושת החודשים האחרונים, מאז מתקפת הדמים של החמאס, הולכת וצוברת תאוצה תיאוריה הקושרת את עולם הקריפטו עם מימון טרור. ולמה לא? הרי מדובר בעולם חדש, מסעיר, עם שורות קוד והאקרים עם קפוצ'ון. אבל הנה, בראיון לכלכליסט, אומר גורם בכיר במטה ללוחמה בטרור כי "הפעילות בקריפטו היא בנפחים קטנים משמעותית ביחס לנפח הפעילות של אירגוני הטרור". אז איך האמירה הזו מתיישבת עם הכותרות על הטרוריסטים בקריפטו? בואו נצלול לעובדות.
בתחילת אוקטובר פורסמה כתבה בוול סטריט ג'ורנל, המתארת דו"ח של חברת המחקר אליפטיק. על פי כתבה זו איתרה החברה עשרות מיליוני דולרים שהועברו לחמאס. כתבה זו הביאה למכתב של עשרות סנאטורים בראשות אליזבת וורן, הקובע כי מטבעות קריפטו משמשים למימון טרור, תוך שהם מסתמכים על האמור בכתבה זו. אבל שבועיים וחצי מאוחר יותר, וול סטריט ג'ורנל תיקן את הכתבה, וחברת המחקר נסוגה מהטענות. החברה, כך התברר ביצעה סדרה של טעויות מתודולוגיות במחקר, לקחה בחשבון ארנקים של ברוקרים ובורסות, מה שגרם לניפוח של הסכומים.
יתרה מזאת, שבוע לאחר מכן הוציאה Chainalysis, חברת המחקר הגדולה בעולם בתחום המטבעות הדיגיטליים, הוציאה דו"ח משל עצמה, בו היא בוחנת את המתודולוגיה של אליפטיק. בדו"ח, לאחר שבחנה את כלל הנתונים, צ'יינליסיס הצליחה לאתר 450,000 דולר בלבד בהעברות למימון טרור. יותר מזה, חברת מחקר נוספת, TRM, שבחנה אף היא את העברות הכספים לחמאס, איתרה כ- 400,000 דולר בהעברות. סכום דומה אך קטן במקצת אותר על ידי קבוצת איתור מימון טרור של פורום החברות, בה לקחה חלק חברת הסייבר Sayfer.
אם כך, הסכומים לא גדולים, אבל השאלה היא האם ישראל כושלת בעצירת הכספים הללו. ובכן, דומה שפחות ממה שניתן היה לתאר. ראשית, ישנם לא מעט מטבעות דיגיטליים, בניגוד למזומן, אותם ניתן לשרוף מרחוק או לעצור. כך לדוגמה, אם אירגון טרור גייס כספים במטבע הדיגיטלי היציב הפופלרי USDT, חברת האם Tether יכולה לשרוף מרחוק את המטבעות. החברה אף עשתה זאת כמה פעמים, מה שהביא לכך שאירגוני הטרור הפסיקו לגייס כספים במטבע זה, שבועות לתוך מלחמת חרבות ברזל.
שנית, עם קריפטו לא ניתן לקנות כיום ברחוב. אחרי הכל, אותו מחבל בקצה צריך לקנות נשק, אוכל או ציוד. ועל כן, הוא חייב להנזיל את את הקריפטו- כלומר למכור אותו באמצעות בורסות ריכוזיות ולקבל תמורתו דולרים, או כל מטבע אחר. גם כאן, בעקבות העובדה שמטבעות דיגיטליים הינם מערכת שקופה, ניתן היה לעקוב אחר נתיב המזומן ולהוציא צווים לבורסות- שבלא מעט מקרים כובדו והמטבעות הוחרמו.
ודבר שלישי, הקהילה התערבה. עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל התארגנו חברות, קרנות ומפתחים- אנשי קהילת הקריפטו הישראלית למבצע מעקב ואיתור מימון טרור חסר תקדים. אנשי הקהילה איתרו כתובות, מיפו ערוצי טלגרם וחשפו את תשתית מימון הטרור אותה ניסו אירגוני המחבלים לפרוש. בראיון עם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, ד"ר שלומית ווגמן רטנר, היא חשפה כי מעולם לא הגיע מידע מהר כל כך מהמשתמשים לאירגוני איסור מימון טרור בינלאומיים ומעולם לא הפך גילוי לפעולה בצורה זריזה כל כך, כמו שנעשה בתקופת חרבות ברזל.
למעשה, כאשר בוחנים את העובדות, ואת העובדות בלבד, אנחנו מגלים כמה דברים. מטבעות דיגיטליים ניתנים למעקב והם שקופים יותר, ברוב המקרים, מחשבונות בנק או מזומן. הטרוריסטים שכן מנסים להשתמש בהם נתפסים, והכספים של הם מוחרמים. וחשוב מכל, הכמות אינה גדולה באופן יחסי. חייבים לשאול מהם 450,000 דולר, כאשר כאשר הניו יורק טיימס חושף קרן השקעות בשווי חצי מיליארד דולר, והמטה הלאומי ללוחמה בטרור מונע העברות בשווי 3.7 מיליארד ₪.
בסוף, זו לא השאלה האם קריפטו אשם או לא. כדי להילחם במימון טרור בצורה אפקטיבית אנחנו חייבים למצוא איפה זורם נהר הכסף. ואם נמשיך לבהות במקום הלא נכון ואם נמשיך להאשים את הקריפטו בהתעצמות הכלכלית של אירגוני המחבלים, לא נוכל להתמקד במה שצריך באמת לסכל ונמצא את עצמנו עם הרבה פנטזיות, אבל ללא חסימה אמיתית של מאות המיליונים שזורמים כדי להרוג בנו.
הכותב הוא מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה-web3
