בשבוע שעבר נפטר יוסי פריצקי. פריצקי שהיה שר בממשלה, הוקלט כאשר הוא מדבר על "להלביש תיק" על חברו למפלגה פורז. פריצקי, שניסה להרוג את הסיפור במהירות, רץ עוד באותו הערב לאולפן החדשות של הערוץ הראשון והתנצל במהרה. אבל ההתנצלות לא עזרה. הוא פוטר ביום שלאחר מכן וגמר את הקריירה הפוליטית.
אבל 2007 היתה לפני כל כך הרבה זמן, לעזאזל, זו השנה שהמציאו את האייפון. היום כולם מבינים הרבה יותר טוב תקשורת. האמנם? קחו למשל את ישרוטל. החברה החליטה לחלק דיבידנד בסוף אוגוסט האחרון והציבור התפלץ אחרי שנה וחצי של קורונה, בה המדינה פתחה את הכיס והעבירה מענקים בעשרות מליונים למלונאות בכלל ולישרוטל בפרט, ראשי החברה מחליטים לחלק כסף לבעלי המניות- כי יש. הכותרות התפוצצו, וליאור רביב מנכ"ל החברה עלה לקלמן ליברמן, תוכנית הבוקר המואזנת של כאן, כדי לסנגר על המהלך השנוי במחלוקת. רביב, לעומת פריצקי שמר על משרתו, אבל הדיבידנד, בוטל.
ואם כל זה נשמע לכם מוכר מידי, אז בואו נחזור לאלעזר שטרן. הלה עלה ל- 103fm וניפק מספר אמירות לא מוצלחות לגולן יוכפז וענת דוידוב. במקום לעצור, לבחון את הנזקים ולתכנן קדימה, שטרן רץ לחדשות 12, לראיון שאיש ממנו לא חזר. מכאן הויתור על ההתמודדות על ראשות הסוכנות, נגוזה, ושטרן נותר חבול, אם לא מרוסק.
בהנחה ושטרן באמת לא גרס תלונות על הטרדה מינית, הסיבה להתרסקות שלו ושל רביב ופריצקי, לא היתה הטעות הראשונית. כולם עושים טעויות. בטווח זמן ארוך מספיק לכל אדם יש אמירות מזעזעות ופעולות בעייתיות ורשלניות. הבעיה היתה בדרך ההתמודדות. בואו נסובב לרגע את המראה אל הצד השני- לכלי התקשורת.
המשבר פורץ. כעת, כל כלי התקשורת יכולים לעשות פולו אפ, אבל איש לא אוהב פולו אפ. איש לא אוהב להדהד סיפור של מישהו אחר. המטרה של כולם תהיה להביא כותרת חדשה. אולי מתלוננת נוספת? אולי עוולה אחרת? העניין הוא, שאצל מרבים האנשים, הטעויות הן לא מרובות. ולכן, סביר להניח שלא תימצא כותרת אחרת. אלא אם הקליינט יספק אותה בעצמו.
כי מה ששטרן, פריצקי ובמידה מסוימת רביב עשו הוא, כל אחד בתחומו, היה לספק כותרת חדשה לעיתונות. כאשר פריצקי התנצל הוא סיפק אמינות גורפת להקלטה, והפך את עצמו לנבל. כאשר רביב התראיין, הוא הציג בצורה שלא משתמעת לשני פנים את האטימות התאגידית שמאפשרת חלוקת כסף לבעלי מניות אחרי שנתיים של מענקים, ושטרן יצר בעצמו סדרה של כותרות שאיפשרו לסיפור לשרוד, עוד יום ועוד יום, עד לקרשנדו- הויתור על המועמדות ליו"ר הסוכנות.
ומה המסקנה לפוליטיקאי או למנכ"ל המסתבך? עשיתם פדיחה? תעצרו. תספגו. יש מצב שכל מילה שלכם רק תעמיק את הבור בו אתם מסתכבים.